מכירה את התחושה הזו שאת יוצאת מהמקלחת עם שיער חלק ומבריק, ואחרי כמה שבועות של שימוש באותו שמפו בדיוק את מרגישה שהשיער כבר לא מסתדר לך?
סיכוי טוב שהאחראי לזה נמצא ברשימת הרכיבים של השמפו או אחד ממוצרי השיער שלך, והשם שלו לרוב מסתיים ב-cone סיליקון.

מה זה סיליקון?

סיליקון לא נוצר מנפט וגם לא ממקור אורגני כמו שמן צמחי, למרות שהוא לפעמים נקרא ברשלנות שמן סיליקון. המקור שלו הוא חול או קוורץ, כלומר תרכובת בשם סיליקה. בתהליך תעשייתי מחממים את הסיליקה בטמפרטורה גבוהה מאוד עד שמקבלים סיליקון טהור, ואז מגיבים אותו עם כלור ומתיל כדי לקבל תרכובת שמגיבה עם מים ויוצרת שרשראות ארוכות.

ההבדל המהותי מכל שמן טבעי הוא במולקולה עצמה. שמן צמחי בנוי משרשרת פחמן, כמו רוב החומרים האורגניים בטבע. סיליקון בנוי משרשרת שבה סיליקון וחמצן מתחלפים לסירוגין, Si-O-Si-O-Si, ורק על השלד הזה תלויות קבוצות אורגניות קטנות. השלד האנאורגני הזה הוא מה שהופך אותו ליציב כל כך, עמיד בחום, ולא מגיב עם כמעט שום דבר, כולל השיער עצמו. הוא לא נספג, הוא רק יושב עליו.

למה מוסיפים אותו בכל מוצרי השיער?

סיליקון נכנס לעולם הטיפוח מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, ולא בגלל שהוא עשה משהו טוב לשיער. הוא פתר בעיה מכנית לגמרי. תרסיסי שיער של אז הכילו לכות ושרפים דביקים, וכשמרססים אותם שוב ושוב מהמיכל, השאריות הדביקות הצטברו בתוך המזלף עד שהוא נסתם. טיפה של סיליקון בתוך המנגנון פעלה כמו שמן סיכה, ומנעה מהמזלף להיתקע. זה היה תפקיד טכני לגמרי, בתוך הפחית, לא על השיער.

רק בשנות ה-70 וה 80 מישהו שם לב שאותו חומר, כשהוא נוגע בשיער עצמו, הוא נותן תחושת חלקות שלא הכירו קודם. מאז הוא עבר מתפקיד של "פותח סתימות"  בתוך מנגנון הריסוס לכוכב הראשי של המרככים. היום כ 60% מהמוצרים החדשים לטיפוח שיער בעולם מכילים סיליקון אחד לפחות, לפי סקירה שפורסמה במגזין המקצועי Cosmetics & Toiletries. זו לא תופעה שולית, זה כמעט ברירת מחדל בתעשייה.

איך סיליקון עובד על השיער?

מבחינה טכנית, סיליקון פשוט עוטף את השערה בשכבה דקה שמחליקה את הקוטיקולה, מפחיתה חיכוך בין השערות, ומשקפת אור בצורה שנראית כמו ברק בריא. זו הסיבה שהתוצאה המיידית כל כך משכנעת.
תחשבי על זה כמו שמן שנשפך על פני מים, הוא לא "נדבק" באמת, הוא פשוט נפרס דק ומכסה את השטח כי הוא נוזל חלק כזה. סיליקון עושה בדיוק את זה על השיער, הוא נפרש עליו כמו ציפוי דק ונכנס לכל סדק ופגם קטן על פני השערה. שיער פגום, כזה שצבוע או יבש, הוא כמו קיר עם סדקים במקום קיר חלק, ולכן הסיליקון נתפס בו הרבה יותר טוב מאשר בשיער חלק ובריא.

עכשיו, כדי שהסיליקון באמת יישאר על השיער ולא יישטף מיד עם המים, יצרני הקוסמטיקה מוסיפים לנוסחה חומר נוסף שעובד כמו מגנט. החומר הזה "נדבק" לשיער ראשון, ואז מושך אליו את הסיליקון ומצמיד אותו לשיער.

יש גם סוג חכם יותר של סיליקון, בשם אמודימתיקון, שכבר "בנוי" עם המגנט הקטן הזה בפנים, אז הוא לא צריך עזרה מבחוץ, הוא פשוט יודע לבד לאן ללכת, בעיקר לחלקים הכי פגועים בשיער, כי שם המשיכה הכי חזקה.

וברגע שהשכבה הזאת יושבת על השיער, מים בלבד לא מספיקים כדי לשטוף אותה, צריך סבון או שמפו חזקים שיודעים "לתפוס" את הסיליקון ולהוציא אותו.

הבעיה מתחילה כשהשכבה נשארת

הבעיה עם סיליקון היא לא ברגע השטיפה, היא כמה ימים אחר כך. סיליקונים שלא מסיסים במים, כמו דימתיקון וציקלומתיקון, נוטים להצטבר על השיער עם שימוש חוזר במוצרים, שכבה על גבי שכבה, כי שמפו רגיל פשוט לא שוטף אותם החוצה. כדי להוריד את השכבה הזאת צריך דטרגנטים חזקים במיוחד, ואלה מייבשים את הקרקפת ואת השיער. נוצר מעגל, סיליקון שמצריך שמפו חזק שמייבש, שמצריך אחר כך עוד סיליקון כדי להרגיש חלק.

כמה סימנים שהצטברות כזאת כבר קרתה לך:

• השיער מרגיש כבד או שטוח כבר יום אחרי החפיפה
• לשיער יש ברק שנראה מלאכותי כמו ציפוי, ולא כמו ברק טבעי של שיער בריא
• מסכות ושמנים כבר לא נספגים, כאילו השיער דוחה אותם
• הקרקפת נהית שומנית מהר יותר מהרגיל
• יש קושי בעיצוב השיער, הוא מחליק ולא מחזיק צורה

הבעיה האמיתית היא לא במולקולה הבודדת, אלא בשכבות שמצטברות זו על גבי זו עם הזמן, ואלה עם יכולות ליצור תחושת קרקפת סתומה או שמנונית.

יש כאן גם נזק פחות מיידי, שפחות נראה לעין. הברק שהסיליקון נותן הוא אופטי בלבד, הוא לא אומר כלום על מצב השיער מתחת לשכבה שהצטברה. בגלל זה, סיליקון יכול להסוות נזק אמיתי, שיער יבש, פגום מצבע או מחליק ימשיך להיראות בריא  על פני השטח כל עוד השכבה יושבת עליו
 וכשמורידים את השכבה עם שמפו מנקה חזק, יוצאים לרוב עם שיער יבש ופגום יותר משחשבנו, כי השמפו המנקה לוקח יחד עם הסיליקון גם את השמנים הטבעיים של הקרקפת. נוצר מעגל, שכבה שמכסה על הבעיה, ניקוי אגרסיבי שחושף אותה ומחמיר אותה, ואז עוד סיליקון כדי להרגיש שוב חלק.  ונעים.

יש לך שיער מתולתל או דק? שווה לשים לב

אצל שיער מתולתל ודק, השכבה הסינתטית של הסיליקון לפעמים משבשת את דפוס הסלסול הטבעי ומונעת ספיגת לחות פנימה, מה שהשיער הזה הכי צריך.
אם השיער שלך מתולתל, דק, או נוטה ליובש, כדאי לשים לב במיוחד.

הסיפור הזה גדול יותר מעבר לשיער, הרגולציה באירופה

מעבר לתחושת השיער, יש כאן גם סיפור סביבתי ובריאותי שהתעצם משמעותית בשנים האחרונות. מדובר בקבוצה ספציפית של סיליקונים בשם ציקלוסילוקסנים, שמסומנים באותיות D4, D5 D6.

·       D4 (Cyclotetrasiloxane) אסור לחלוטין באיחוד האירופי כבר משנת 2019.

·       D5 (Cyclopentasiloxane) מוגבל ל-0.1% בלבד במוצרי שטיפה כבר משנת 2020.

·       מיוני 2027 גם D5 וגם D6 (Cyclohexasiloxane) יוגבלו ל 0.1% בכל מוצר, כולל מוצרים שנשארים על השיער כמו מרכך ומוצרי עיצוב.

הסיבה היא כפולה. מבחינה סביבתית, החומרים האלה כמעט לא מתפרקים בטבע, מצטברים במים ובקרקע, ואפילו זוהו במים באזור הארקטי, רחוק מכל מקור זיהום ישיר. מבחינה בריאותית, נמצאו שאריות שלהם ברקמות אנושיות, כולל שומן וחלב אם, והרגולטורים האירופיים מסווגים אותם כחשודים בשיבוש הורמונלי, בעיקר פעילות אסטרוגנית חלשה. זו לא היסטריה שולית, זו רגולציה ממשית שכבר משנה איך יצרנים גדולים מנסחים מוצרים.

וזה לא רק סיפור אירופי. תקנות התמרוקים בישראל בנויות במפורש על המודל האירופי (תקנה EC 1223/2009) אז מגבלה שנכנסת לתוקף באירופה בדרך כלל מוצאת את דרכה גם לרגולציה הישראלית, בטח כשמדובר ביבוא ובחומרי גלם שמגיעים מאותם ספקים גלובליים.

איך מזהים סיליקון על התווית?
הכלל הפשוט, כל שם שמסתיים ב-cone, ב-conol או ב-siloxane הוא כמעט תמיד סיליקון. הנפוצים ביותר: Dimethicone, Amodimethicone, Dimethiconol, Phenyl Trimethicone. אלה שכדאי לשים לב אליהם במיוחד לאור הרגולציה החדשה הם Cyclotetrasiloxane (D4), Cyclopentasiloxane (D5) ו-Cyclohexasiloxane (D6), לפעמים מופיעים גם תחת השם הכללי Cyclomethicone.

מה עם מוצרי שיער אחרים כמו סרום, מסכת עיצוב ומגן חום?

הסיפור הזה לא נגמר בשמפו ומרכך.

סרום שיער הוא בדרך כלל המוצר העשיר ביותר בסיליקון שיש. לפעמים כמעט כל הנוזל בבקבוקון הוא תערובת של כמה סוגי סיליקונים, בלי טיפת שמן צמחי אמיתי, גם כשהאריזה קוראת לו "שמן שיער". בגלל שהוא לא נשטף אף פעם, הוא המוצר שתורם הכי הרבה להצטברות עם הזמן.

מוצרי עיצוב, ג'ל, קרם מעצב, ספריי עיצוב, נוטים להשתמש בסיליקונים נדיפים שמתאדים אחרי כמה דקות ולא משאירים שכבה קבועה, אבל לא כולם בנויים ככה, ושווה לבדוק את רשימת הרכיבים באותה שיטה שתיארתי למעלה. 

מגן חום נשען בעיקר על אמודימתיקון, כי הוא עמיד בחום גבוה ומגן פיזית על הקוטיקולה בזמן פן או מחליק. כאן דווקא יש הצדקה אמיתית לשימוש, הנזק שסיליקון מונע, שיער שרוף ופגום מחום, גדול בהרבה מהחיסרון של הצטברות קלה.

מסכת שיער בדרך כלל בטוחה יותר, כי היא נשארת על השיער רק כמה דקות ואז נשטפת, בדיוק כמו מרכך. הבעיה מתחילה רק כשהמסכה עצמה עמוסה בסיליקון לא מסיס בריכוז גבוה, ואז גם השטיפה לא תמיד מספיקה כדי להוריד הכול.

אז מה כן עובד בלי סיליקון?
סיליקון פותר בעיה אחת (חיכוך וברק) ויוצר בעיה אחרת (הצטברות ויובש), ונכון שללא כל שיער סובל מהנזק הזה באותה מידה.
לכן נשתמש בחומרים טבעיים שפותרים את אותה בעיה בדרך אחרת ובלי נזק מצטבר, שמנים צמחיים כמו ארגן, קיק וחוחובה חודרים לשערה ולא רק עוטפים אותה, חמאות טבעיות נותנות הזנה בלי שכבה סינתטית, וחומרים כמו גליצרין שומרים על הלחות בלי לחסום כלום. 
בקורס הרוקחות אנחנו לומדות בדיוק על השילוב הזה, מוצרים שעושים עבודה טובה ולא גורמים לנזק מצטבר.

כדאי לדעת מראש, המעבר לחומרים טבעיים לא תמיד מרגיש נעים מהחפיפה הראשונה. ברגע שהסיליקון נשטף, את פוגשת לראשונה מזה זמן את המצב האמיתי של השיער שלך, בלי הציפוי שהסתיר אותו. אם השיער מתחתיו יבש, שביר או פגום, זה בדיוק הרגע שבו זה מורגש, לא כי הגישה הטבעית   הרסה  את השיער, אלא כי היא הפסיקה להסתיר את מה שכבר היה שם. זה שלב זמני, ורוב הנשים מרגישות שיפור אמיתי אחרי שבוע עד שבועיים של טיפול נכון בשיער הזה, לא אחרי חפיפה אחת. מי שמוותרת מוקדם מדי וחוזרת לסיליקון, בעצם בוחרת לכסות שוב את הבעיה במקום לטפל בה