אם יצא לך להכין נרות משעוות סויה והם לא דלקו כמו שרצית, הריח היה חלש, או לא נראו מספיק טוב, את ממש לא לבד. אני שומעת את זה כל הזמן, בסדנאות, בהודעות, וגם מאנשים שכבר הכינו לא מעט נרות ועדיין נתקלים באותן בעיות.
האמת היא ששעוות סויה היא חומר נהדר, אבל היא גם הרבה יותר רגישה משעוות אחרות כמו פראפין. שינוי קטן בטמפרטורה, בסוג וגודל הפתיל, בכמות הריח או אפילו בזמן ההמתנה, יכול לעשות הבדל משמעותי בתוצאה הסופית.
במאמר הזה אני רוצה לעשות קצת סדר, לעבור על טעויות נפוצות בהכנת נרות משעוות סויה, להסביר למה הן קורות, ובעיקר איך אפשר למנוע אותן מראש, כדי שהנר יצא ממש כמו שרציתם. כי ברגע שמבינים מה באמת משפיע על הנר ועל השעווה, הכול נהיה הרבה יותר פשוט.
כתמים לבנים (frosting)
בשעוות סויה, התופעה שנקראת frosting באה לידי ביטוי במראה לבנבן ועדין שמופיע על הנר, ובעיקר בולט כשמדובר בנר סויה בכלי זכוכית שקוף. זה יכול להיראות כמו כתמים בהירים על הדפנות, עננות חלבית קלה, פסים או טבעות לבנות בגבהים שונים, ולפעמים כמו שכבה אבקתית דקה שממש צמודה לזכוכית. באור יום מסוים זה כמעט לא מורגש, ובאור אחר זה פתאום נראה ברור מאוד.
חשוב לדעת שזה לא עובש, לא לכלוך ולא פגם בשעווה, אלא תהליך טבעי של קריסטליזציה בשעוות סויה, שעוות סויה היא חומר טבעי, וכשהיא מתקררת הגבישים שלה מסתדרים בצפיפות שונה, מה שיוצר את המראה הלבנבן הזה.
התופעה יכולה להופיע רק בחלק מהנר, להופיע כמה ימים אחרי המזיגה של השעווה ולא מיד, או להשתנות עם שינויי טמפרטורה בבית. נר סויה יכול להיראות חלק ומושלם ביום הראשון, ולאחר כמה זמן להראות סימנים של frosting במיוחד בכלי זכוכית שקופים שבהם כל שינוי קטן במרקם השעווה נראה לעין. שעוות סויה היא חומר טבעי, וככזה היא רגישה. כשמבינים למה זה קורה, הרבה יותר קל למנוע את זה מראש.
למה זה קורה?
קירור מהיר מדי של הנר
כשנר מתקרר מהר מדי, מבנה הגבישים של השעווה נסגר בצורה לא אחידה. זה יוצר אזורים עם כתמים לבנים.
איך מונעים?
- מוזגים את השעווה בחדר בלי מזגן או זרימת אוויר קרה
- סוגרים חלונות בזמן הקירור הראשוני
- מניחים את הנרות על משטח מבודד, כמו קרש עץ או מגבת, ולא ישירות על שיש או משטח קר
- בחורף, עובדים בחדר בטמפרטורה יציבה ונעימה, לא קרה מדי, רצי אפילו לחמם מעט את החדר במידה והוא קר
הכלל הפשוט, שעוות סויה אוהבת להתקרר לאט בקצב איטי ורגוע.
מזיגה לכלי קר מדי
כשמוזגים שעווה חמה לכלי קר, הדפנות מקררות אותה מיד. זה גורם להתגבשות מוקדמת ולא אחידה בעיקר בצדדים, ושם לרוב רואים כתמים לבנים.
איך מונעים?
- מחממים קלות את הכלים לפני המזיגה הכי נוח זה יכול לחמם עם אקדח חום לכמה שניות, או לחמם את הכלי במים חמים
- הכלי לא צריך להיות חם, רק לא קר
- חשוב במיוחד כשעובדים עם כוסות זכוכית עבות
טמפרטורת מזיגה לא מתאימה לשעווה
לכל שעוות סויה יש טווח טמפרטורות שבו היא מתנהגת הכי יפה. מזיגה חמה מדי או קרה מדי משפיעה על איך הגבישים מסתדרים בזמן הקירור.
איך מונעים?
- עובדים עם מדחום, ולא לפי תחושה
- בודקים מה טווח המזיגה המומלץ לשעווה הספציפית שלך
- עושים ניסוי קצר מוזגים לכמה כוסות בטמפרטורות מזיגה שונות, ורואים אחרי 24 שעות איזה נר נראה הכי טוב
זו השקעה קטנה אבל שחוסכת הרבה תסכול.
ערבוב מהיר מדי של השעווה
ערבוב אגרסיבי מכניס אוויר לשעווה, האוויר הזה משפיע על המבנה בזמן הקירור, ויכול להגביר תופעות של הלבנת השעווה.
איך מונעים:
- מערבבים באיטיות ובתנועות עקביות
- לא “מקציפים” את השעווה
- מערבבים מספיק זמן לפיזור אחיד של הריח והצבע, אבל בלי לחץ ובלי מהירות
הזזה של הנר אחרי המזיגה
גם אם המזיגה הייתה מושלמת, אבל היתה תזוזה, או הזזה של הנר בזמן שהוא עדיין מתקרר, זה יכול לגרום להתגבשות לא אחידה.
איך מונעים?
- משאירים את הנרות במקום אחד לפחות 12-24 שעות
- לא מזיזים את הנר, לא מעבירים ולא בודקים כל חמש דקות
- נותנים לשעווה לעשות את שלה בלי לזרז את ההתמצקות
הידבקות לא אחידה של שעוות הסויה לדפנות הכלי
השעווה לא יושבת באופן אחיד על הדופן של הכלי, אלא נפרדת ממנה באזורים מסוימים.
קיים מראה לא אחיד של השעווה בתוך כלי הזכוכית. על הדפנות השקופות מופיעים פסים, מריחות ואזורים שקופים מט שנראים כאילו השעווה לא יושבת באופן צמוד על הזכוכית. בחלק מהמקומות זה נראה כמו שכבה דקה שנצמדת לדופן ובאחרים כמו אזורים שבהם השעווה התרחקה מעט מהזכוכית ויצרה מעין כתמים לבנים חלביים או אזורים מחוספסים.
בכלי זכוכית שקופים זה בולט במיוחד, כי האור עובר דרך השעווה ומדגיש כל שינוי קטן במגע שלה עם הזכוכית.
למה זה קורה?
זה מופיע כחלק מהאופן שבו שעוות סויה מתקררת ומתקשה בתוך כלי זכוכית. בזמן הקירור, השעווה משנה מצב מנוזל למוצק ועוברת תהליך של התכווצות והתגבשות, במהלך ההתמצקות המגע של השעווה עם דפנות הכלי לא תמיד נשאר אחיד. כל שינוי קטן בתנאים בזמן הזה, כמו הבדל בטמפרטורה בין השעווה לכלי, קצב קירור שונה באזורים שונים, או הפרעה פיזית קלה בזמן שהשעווה עדיין בתהליך התקשות, יכול להשפיע על הדרך שבה השעווה נצמדת לכלי הזכוכית. שעוות סויה היא חומר טבעי ורגיש יחסית, היא מגיבה מהר לשינויים כאלה, והתוצאה יכולה להיות אזורים שבהם ההידבקות לדפנות לא אחידה ונוצר מראה של פסים, כתמים או אזורים שקופים מט. מדובר בתופעה אסתטית נפוצה בנרות סויה, במיוחד בכלי זכוכית שקופים, והיא חלק מהאופי של החומר ולא סימן לפגם בשעווה עצמה.
איך אפשר להימנע ?
- מנקים את כלי הזכוכית היטב לפני המזיגה, כולל הסרת אבק, שומן וטביעות אצבע, ולוודא שאין שאריות חומר ניקוי או אלכוהול
- מייבשים את הכלים לגמרי ונמנעים ממגע בדפנות מבפנים אחרי הניקוי
- עובדים עם כלים בטמפרטורת החדר, ואם הכלי מרגיש קר, אפשר לחמם אותו בעדינות לפני המזיגה, למשל אקדח חום למספר שניות
- בוחרים מראש את המקום שבו הנרות יתקררו, ומניחים אותם שם לפני המזיגה
- משאירים את הנרות באותו מקום לפחות 12-24 שעות, בלי להזיז, לסובב או להרים
- מניחים את הכלים על משטח שלא קר, כמו עץ או מגבת, ולא ישירות על שיש או מתכת
- נותנים לנר להתמצק את הנרות בסביבה יציבה, בלי מזגן קר, רוח או שינויי טמפרטורה חדים. אם החדר קר מדי רצוי למם אותו מעט
להבין שגם בעבודה טובה ומדויקת זה יכול לקרות מדי פעם, כי זו רגישות טבעית של שעוות סויה, אבל הקפדה על התנאים האלה מצמצמת את זה משמעותית
הנר לא מפיץ מספיק ריח
הרבה אנשים מכינים נרות, מריחים את השעווה החמה בסיר ומתלהבים, ואז מדליקים אחרי כמה ימים ומתאכזבים. הריח חלש, כמעט לא מורגש, או נעלם מהר.
למה זה קורה?
הוספת הריח בטמפרטורה לא נכונה
אם מוסיפים ריח כשהשעווה חמה מדי, חלק מהרכיבים הנדיפים פשוט מתאדים. אם מוסיפים כשהיא כבר קרה מדי, הריח לא מתחבר טוב לשעווה.
איך מונעים?
- עובדים עם מדחום באופן מדוייק, לא לפי תחושה
- מוסיפים את הריח בטווח הטמפרטורות שהשעווה הספציפית שלך אוהבת
- מקפידים שהשעווה תהיה נוזלית ויציבה, לא רותחת ולא מתחילה להסמיך
זה אחד הדברים שהכי משפיעים על פיזור ריח, והרבה מדלגים עליו.
ערבוב קצר מדי או לא אחיד של השעווה והריח
אם הריח לא מתפזר בצורה אחידה בתוך כל מסת השעווה, יהיו אזורים בנר עם יותר ריח ואחרים כמעט בלי. בפועל זה מרגיש כמו נר חלש.
איך מונעים?
- מערבבים בעדינות אבל מספיק זמן
- דואגים להגיע גם לדפנות ולתחתית הסיר בזמן הערבוב
- לא למהר, ערבוב רגוע של דקה-שתיים עושה הבדל גדול
הרעיון הוא חיבור אחיד בין השעווה לריח, לא רק למזוג אותו פנימה.
שימוש בשמני ריח שלא מתאימים לנרות
לא כל ריח מתאים לנרות, יש ריחות שמריחים מדהים בבקבוק, אבל פשוט לא מתפזרים טוב בנר, או שלא מופצים באופן מספיק.
איך מונעים?
- בוחרים ריחות איכותיים שמיועדים לשימוש בנרות, ורצוי כאלה שנבדקו ספציפית בשעוות סויה
- לא להסיק מסקנות רק מהריח בבקבוק
- בודקים כל ריח חדש בנר ניסיון קטן לפני שמכינים סדרה
- לא מומלץ להשתמש בשמנים אתריים, הריח שלהם חלש ומתאדה במהירות
גודל או סוג פתיל לא מתאים
גם אם השעווה והריח מושלמים, פתיל דק מדי או לא מתאים לא יצור בריכת היתוך טובה. הריח משתחרר מהשעווה הנמסה, לא מהלהבה עצמה. בלי בריכה רחבה ועמוקה של שעווה מומסת, הריח פשוט לא מתפזר בחלל.
איך מונעים?
- מתאימים את הפתיל לקוטר הכלי
- בודקים שהנר יוצר בריכת שעווה מומסת שמגיעה כמעט לדפנות הכלי תוך זמן סביר
- מוסיפים עוד פתיל אם הריח חלש, לפעמים זה כל הסיפור
הדלקה מוקדמת מדי של הנר
נרות סויה צריכים זמן הבשלה. אם מדליקים נר יום או יומיים אחרי ההכנה, ברוב המקרים הריח יהיה חלש
איך מונעים?
- נותנים לנר לנוח כמה ימים טובים ואפילו שבועיים לפני הדלקה ראשונה
כמות ריח שלא מתאימה לכמות השעווה
הרבה חושבים שאם מוסיפים יותר ריח, הריח של הנר יהיה חזק יותר. בפועל, בנרות סויה זה לא עובד ככה.
כמות ריח נמוכה מדי תיתן ריח חלש, אבל גם כמות גבוהה מדי יכולה לפגוע בפיזור הריח.
כשיש עודף ריח:
- השעווה מתקשה לקלוט את הריח בצורה אחידה
- חלק מהריח “יושב” חופשי ולא משתלב במבנה השעווה
- הבעירה נפגעת ובריכת ההיתוך לא מתנהגת נכון וכל זה מתבטא דווקא בריח חלש או לא יציב.
- עודף ריח מכביד על השעווה בזמן הבעירה של הנר וגורם לו לבעור חלש יותר
איך מונעים?
- עובדים בטווחי מינון שמתאימים לשעוות סויה, רצוי בטווח של 5-10%
- מתייחסים להנחיות של יצרן השעווה ושל יצרן הריח
- לא מכינים מיד עם מינון מקסימלי, אלא בודקים בהדרגה
- מבינים שלפעמים פחות ריח, אבל משולב נכון, נותן תוצאה טובה יותר
הפתיל נכבה, מעשן או טובע בתוך הנר
זו אחת התקלות הכי מתסכלות בהכנת נרות.
הרוב חושבים שזה בגלל השעווה, אבל ברוב המקרים זו בכלל בגלל הפתיל.
- פתיל שלא מתאים לקוטר הכלי - פתיל דק מדי לא מפיץ מספיק חום ולא מצליח לייצר בריכת היתוך יציבה, השעווה מציפה אותו והוא נכבה.
- יותר מדי ריח בנר - עודף ריח מכביד על הפתיל, מפריע לבעירה וגורם לו לטבוע בתוך השעווה הנמסה.
- פתיל ארוך מדי בהדלקה - פתיל שלא נגזר מייצר להבה גדולה ולא יציבה, שמובילה לפיח, עשן ובעירה לא מאוזנת כבר מההתחלה.
איך מונעים?
- בוחרים פתיל שמתאים גם לשעוות סויה וגם לקוטר הכלי, לא לפי ניחוש אלא לפי המלצות היצרן וניסויים
- מקפידים לגזור את הפתיל לפני כל הדלקה, לגובה קצר של 0.5 ס"מ
- עובדים עם מינון ריח מאוזן, כזה שהשעווה יכולה להחזיק בלי לפגוע בבעירה
נר שלא בוער טוב הוא כמעט תמיד נר עם פתיל לא מדויק, לא עם שעווה בעייתית.
אני חייבת להרגיע שגם כשעובדים מאוד מסודר, שוקלים, מודדים, מקפידים על טמפרטורות ועושים “לפי הספר”, לפעמים הנר עדיין לא יוצא כמו שרצינו.
זה לא אומר שעשית משהו לא נכון.
נרות סויה מושפעים מהמון משתנים, סוג השעווה, הכלי, הקוטר שלו, סוג הפתיל, סוג הריח ואפילו הטמפרטורה בחדר. שינוי קטן באחד מהם יכול לשנות את כל התוצאה של הנר.
בנוסף, גם בין שעוות סויה שנראות דומות יש הבדלים. כל יצרן, כל אצווה, וכל שילוב מתנהג קצת אחרת. אותו דבר נכון לגבי פתילים וריחות, מה שעובד מעולה בנר אחד, יכול להתנהג אחרת לגמרי בנר אחר.
ובגלל זה, אין קיצורי דרך.
לפעמים פשוט צריך לעשות הרבה טסטים. נרות ניסיון, בדיקות הדלקה, התאמות קטנות, עוד שינוי ועוד אחד. זה חלק מהתהליך, ולא סימן לחוסר ניסיון. ברגע שמקבלים את זה, זה קצת פחות מלחיץ, וההכנה הופכת להרבה יותר מהנה ומדויקת.
אוהבים נרות ובא לכם ללמוד להכין נרות מושלמים משלכם בקורס דיגיטלי? לקבל ליווי בקבוצת פייסבוק אישית למשתתפי הקורס? כנסו לקישור